אריה אופל / והיא הולכת בוכה |
ואוושת גליו דוהים
אני נלחמת בהגיון המחשבות
בעוד התחושה שוקעת בחוסר אונים
כשהוא מנשק, אני לא מרגישה
וכשהוא שותק, אני נרדמת.
וכשהצבעים מסנוורים את השקיעה
אני יודעת ששוב אני נאטמת.
כל חייהם, אנשים מחפשים את האהבה
את האדם שישקה את פרחם הנובל
ואילו אני , שיש לי אותה
דווקא אני עם לב מ ב ר ז ל.
16.08.06
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|