לעולם לא נשכח את הנותרים מאחור
קולם שוב זועק עמוק מן השחור
דמותם מהלכת מצדדת בליבי
בהם גם אתה גם אתה ידידי
אורם עוד בוהק קורן שם מרחוק
מנסה להגיע להושיט שלא יחמוק
כל כך הרבה אורות כמו נרות בחשכה
כל אור שבוהק מהדהד לו בדממה
השחור שעוטף ומחבק את השכול
העצב שאופף את דמותך מאתמול
קולות המלחמה מהדהדים בראשי
צעקות הנופלים משחירות את נשמתי
לחמנו ביחד שנים כה רבות
עכשיו מקומך הוא בבית הקברות
מתחת לפסל שיש הרשום בו שמך
שם אני שוב עובר ונזכר בדמותך