|
חיי בתוך סיפור
חיי באגדה
גר ארחק בארץ רחוקה
ארץ בה שמח לא נשמע ולא נברא
מנעולים וקיר פלדה
מתיקות קצת מרירה
קולות של שקט מתנגנים
מתוך תיבת הנגינה
חריץ של מציאות
מתנפץ לי כמו מראה שחורה...
פזמון: 2X
אז אולי נברח הרחק
אל תוך קופסת קרטון
אבנה לנו שם בית
אפילו גם ארמון
תן לי רק היום לחיות, קצת מהתחלה
כמו כולם...
להרגיש, לרוץ בין התחושה
להרגיש, לרוץ בין התחושה
תן לי רק היום...
קצת אהבה...
זה אותה תחושה של פעם
הווה אינו נגמר
היה לי גם שמח
אבל זה היה מזמן
לא הוגן זה פעם
אתה כבר לא עוד כאן
נגמרה לי המחברת
הדף האחרון כבר לא לבן...
פזמון:
אז אולי נברח ארחק 2X
אל תוך קופסת קרטון
אבנה לנו שם בית
אפילו גם ארמון
תן לי רק היום לחיות קצת מהתחלה
כמו כולם...
להרגיש, לרוץ בין התחושה
להרגיש, לרוץ בין התחושה
תן לי רק היום... 2X
קצת אהבה... |
|
|
אני נוסע.
נסיעות הן הנפש
של העולם הזה.
נסיעות נשארות
לעד.
הכל פשוט : צלע
הר ירוק ומצמיח
עצים ועשב,
ומולו צלע הר
צחיח ושרוף
שרב,
אני נוסע
ביניהם. הגיון
פשוט של צד
השמש
וצד הגשם. ברכה
וקללה, צדק ואי
צדק
אני נוסע
ביניהם. רוח
שמים ורוח
הארץ,
רוח נגדי ורוח
איתי. אהבה חמה
ואהבה קרה
כמו נדידת
ציפורים. סעי,
סעי מכונית.
יהודה עמיחי
ז"ל |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.