מחכה בקוצר רוח, למפגש כה מצפה
בושם על ידי מרוח, לא הרבה, רק טיפ טיפה.

הוא מכר ותיק ורע, ואיתי הוא מיודד
ואמנם רעים לי מאה, אך האיש הוא מיוחד.

מתלבשת בשמלה האדומה עם הסיכה
התחושה מזמן כבר באה, ואני כה מחכה.

והנה דפיקה בדלת, וצלצול הפעמון
הדמעה כמעט נוזלת, זמן כגרעיני רימון.

כל מילה שמשפתיך - כרבינדראנת טאגור,
אך כל הבל של עיניך הוא מבט קסמי סגור.

בית קפה ליד הבית, קצת אל יפו כי נצא
לחם קל עם שמן זית, אם נרצה או לא נרצה.

שם נשב, נאכל לשובע, נדבר על הא ודא
וכשהמלצר יבוא אז בנימוס נאמר תודה.

אם מלאך יש בשמיים, הוא צופה בנו עכשיו
ועל כן משפט או שניים, יהיה כה מחושב.

אחרי מנת ספגטי, נהיה קצת מאוחר
נתראה כבר, נהניתי, ואולי גם קצת מחר.

ועברו כמעט יומיים, מחשבתי לו נתונה,
אם ישים בי פעמיים , אז אחשוב על חתונה.


זהו שיר לקצת מרגוע, כשהמציאות רעה
ותודה רבה לנעה, שהיוותה לי השראה.