ניקי בוייר / אני |
כשאתה קרוב,
אני זו שאוהבת,
במרחק מיליון קילומטרים,
זו אני שכואבת
וגם כשאתה כאן
אף פעם לא ממש יודעת,
ומתוך האפלה,
אני זו שצולעת
נתת את הכול,
רק כשהיה לך נוח,
וברגע שקשה,
אתה רגיל למהר ולברוח
ואני כאן נותרתי,
עם מיליון שאלות,
למה וכמה ואיך,
רק לך יש תשובות
מנתחת, שוקלת, חושבת
ועדיין ממשיכה לתהות,
יכול להיות שרק אני הרגשתי
באמת יכול להיות?
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|