פוסעת בשבילך
לקדוח מסך ערפל,
הולכת לאורך חומה בצורה
שם המילים הפכו מפרחים לגבעולים שדופים.
נוסקת ונופלת בין השתיקות
על פסגת ההר עוד
היו בי פרפורים.
הולכת לנשוף בעורפך
לחבק נופים אחרים
שפויים,
נשלטים בחיי.
לשוח עם עצמי אל הדמעות
אולי עוד תאמין
שעודני מכסה גופי
בפרחי המילים ההן מן העבר,
שם לבסוף תגיח שלם כתמיד. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.