משהו קורה לי. זה בלתי אפשרי לדעת מה. סודות הגרעין יכולים
להיחשב גלויים וברורים יותר. כולי משותקת. נכות ורבלית כובשת
כל חלקה וזורעת הרס. פתאום כל דבר מגעיל, המשפטים מחליאים
והמילים מצמררות.

אחרי ויכוח מאופק ושקט, אמרתי לו שילך. נשארתי שם קפואה על
הספה בבית הקפה המתיימר, עם חלל שחור בבטן בקוטר של 8 מ"מ, עם
בלגאן בראש ועם החשבון, עם החשבון.

פשפשתי בארנק, שמסרב לשתף פעולה, מצאתי את השטרות ופתאום הלכתי
ברחוב. ממול שניים בגיל משהו-עשרה, מחובקים. הלב זועק מתהומות
הגוף, מתעוות ומנסה למשוך את תשומת עצמו. למה הוא קופץ מעל
לפופיק? למה הוא רוצה מה שאי אפשר? למה הוא אוהב?  

המשכתי בדרך הביתה, השמש סירבה להתפנות מימין, כבר לא מאיימת,
והרחוב הריק נראה ספק אינסופי ספק לא אמתי. המחשבה לא מרפה
והיא התרופה היחידה שתציל מההתדרדרות הרווחת אל נוחות חברתית
של נורמות.  

דרך, לא דרך, הגעתי למצב מאוזן, מושכת את שמיכת הפוך הסגולה עד
מעל לראש וצוללת בשינה עמוקה. ניצחתי. הדחקתי הכל: את
הניתוחים, את החרדה, את הפחדים שלא אשביע את רצונם של ההורים,
את הכוס שנשמטה לי מהיד והתנפצה על הרצפה ואת הצעקות של אבא
שניה אחרי. הדחקתי גם את כל הפעמים שעברנו דירה, את הנשיקה
הראשונה, את הבחורים ההם, את התסביכים מול המראה, את האישה
השניה; את הבדידות, הכעסים, האכזבות, הלילות הלבנים, הכישלון,
הבינוניות ואת המחסור בכתיבה איכותית ושנונה.

התעוררתי. ההתאוששות מתוקה. 10 שניות של חסד, כי עדיין לא
זוכרת את ההפסד ואת הניצחון הזמני שביימתי. היה לי ברור שהוא
עוד יתקשר, אבל זה כבר לא אטרקטיבי. הכיבושים החוזרים ונשנים
של לבבות מפמפמי דם עתיר טסטוסטרון העלו בי פיהוק.

התקשרתי לבחור אלטרנטיבה, כדי לבדוק אם הוא נפגע אחרי שלא
צלצלתי חזרה לפני חודשיים; ובעיקר כדי לבדוק אם אני "עדיין
בשוק". לא נפגע ואני עדיין בשוק. והוא הופיע אצלי למחרת, עם
שרטוטי השרירים המצולעים על הבטן ועם המבט המפלרטט מתוך
העיניים הכחולות-ריקות. המופע שלו, שכנראה הועלה כבר 437 פעם,
קיבל תגובות קוטלות מהמבקרים. נקסט.

ואם יגיע האחד לו אני מחכה, ואם הוא יעניק את כל האהבה שאני כל
כך רוצה, ואם הוא שוכב לו, ישן לידי במיטה, ואם אנחנו אחרי,
ואם אקים איתו משפחה, ויהיו ילדים, ודירת 5 חדרים בעיר שלי
האהובה, ושני רכבים, חיתולים, בקבוקים, טיולים לחו"ל, הרהיטים
הכי מעוצבים, חוגים, אסיפות הורים, בייביסיטר, מפגשי חברים
בערבים, קמט פה קמט שם, שערה לבנה, תור לרופא, בדיקה ועוד
בדיקה...
ואם..
מה, זה? זה מה שאני רוצה?


(6.05)