תסתלקי.
הנה, פוצצתי את הבועה הזו.
המפלצתיות שבך צריכה לצאת,
אל תשחיתי את מה שהיטבת לבנות.
עיגולים שחורים מרוחים
בדמעות שקופות שאף אחד לא רואה.
ההתבכיינות הזו לא מתאימה לך.
מבטי רחמים ננעצים בך ורבים איתך באילמות
בעקשנות פוגעת ומפלחת.
הסתלקי.
-
ברקע מחבק אותי הצ'לו של באך, אט אט נכנס לנימי גופי ומרגיע,
עוטף בחום נוגות קסומה.
אחר ימי מאבק וסחרור פנימי על קבלה ותפישה במישור העצמי
ובמישור המרחב -
נוחתת אני על נוצותיו הרכות של החופש. החופש לו ייחלתי זמן
רב.
קולות המים המתמזגים עם המפרצים בחוסר רצון טווים דרכם לנעימות
שנכנסות לתוכי.
השמש ממהרת לברוח ולפול. נופלת בהדרגה. צבעה הבוהק מתלכלך
בכתום והיא יורקת אדמומיות סגולה לעבר השמים התכולים הרכים.
הכל נעשה בצורה יחסית מהירה, אך איטית. הזמן שלה לפול לתרדמת
לא בוער לה. היא יכולה לרדת לאט ולהתענג לאט באורגזמה צבעונית
נעכרת. עקצוץ קנאה צובט מבפנים.
חול מתקרר מהווה כאדמת קטיפה וחיבור לשורשי התודעה. התפרקות על
החול הנעים.
ישיבה איתנה, מעשית. סידור נשימות שבעצם מסדר את כל התוהו לתוך
מגירות.
אחרי אנדרלמוסיה קודרת ומאובקת צריך היה קצת מישהו שיטאטא.

ימי התום פרשו כנפיהם מזמן מהקן הזה.
הקן השומר הזה.
התפכחות מפתיעה מהמגננות האבסורדיות עדי כדי גיחוך;
רצונות להגיע לתלם שפיות
דוחפים קדימה ושועטים במרץ את כל האנרגיות
ליעד הנכון.

נושאת תפילה להצלחה.