בכל יום בשעה שבע
מופיע האדון
לבוש בהידור,
מצוייד בחיוך
יושב לסעוד את ליבו.

פורס את השנאה בסכין לפרוסות,
על מזלגו משפד אהבה
לוגם לו משקה תשוקה משכר
ומקנח בקינאה.

במסעדה בה סועדים רגשות,
אין חוקי הכשרות נשמרים,
מגישים לציבור הכל,
גם חמדנות ותאוות ניאופים.

והאדון טועם הכל,
משאיר בנדיבות מעות,
ואני מרגישה אז אך במעט
את טעמו של מה שבא האדון לסעוד.

אז מה תרצה לטעום היום,
אדון נכבד?
הן רק תבחר.
מכל טעמי החיים, הכנו מטעמים,
יערבו הם מאוד למערכת העצבים.