הרם את העוגן, קברניט
ושוט אל הים הסוער והקר..
אי שם מצפה לך דג, קברניטי,
מחכה לך דג גדול ואכזר.

הרם את העוגן, ושוט למרחב
של מים קרים וקפואים,
שכמו מחכים הם לך שם מכבר,
במשך שנים על שנים.

הרם את העוגן, קברניט,
הדג רק לך מחכה שם,
שיניו החדות ועינו הרעה,
בך, רק בך, חפצות הן.

ומי זה אשר את יומו לא יגמור,
ומי עד הלילה ישכון בתחתית
אתה קברניטי? או אולי דווקא הוא?
אתה, או הדג, הוי קברניט?

את כל זעמך בו החדרת, קברניט,
בצלצל, שהטבעת בתוך בשרו,
והוא עימדו אותך כבר יישא
ויגרור אל נבכי מעמקי עולמו.

שניכם אחוזים זה בזה ללא חת,
שניכם, זה סופו של זה רק תביאו,
בשל השנאה, ובשל כל הלהט,
שבינו לבינך, גם בינך לבינהו.

ורק במצולות, יתכן ותתפוס, קברניטי,
עד כמה את הדג בעצם אהבת,
ורק במעמקי קרח ותהום,
תבין, שעליו מעולם לא וויתרת.

כי לך הוא היה כמו אח וכמו רע,
אותו לאדם יש אחת בחיים,
ואתה, רק צלצל בו ידעת לתקוע,
ואתה, רק  שקעת איתו למעמקים.

הרם את העוגן, קברניט
הרם ושוט למקומות רחוקים,
של קור.. ושל קרח.. של ים.. ושמים..
של דג, שלך מחכה שם, במים.
הרם את העוגן קברניט.