חשבת פעם על צרות של אחרים? מה אתה כאן בדיכאון יש לך איפה
לישון, יש מה לאכול, יש הורים שדואגים, יש אהבה צא מזה, מה
קרה?
אין לימודים, אין עבודה, סוף העולם? הרבה היו רוצים לשבת ככה
בלי לעשות כלום, חשבת פעם על צרות של אחרים?
מה היא רוצה ממני עכשיו, לא ! לא חשבתי על צרות של אחרים מה
איכפת לי מכל העולם עכשיו. הפנמתי. אמרתי לה, את צודקת.
וככה זה היה תמיד, תמיד אני והדיכאון שלי והיא היא תמיד
מקשיבה,תמיד מבינה, תמיד עוזרת, אבל הכי חשוב החיבוק, תמיד
החיבוק הזה שמרגיע אותי כמו כדור שמנטרל את כל הרגשות והגוף
נרגע, כדור שהתמכרתי אליו. טעות.

פתאום היא חזרה לחיי, ליומיים בלבד כמו אז כמו תמיד, יומיים
שהרגשתי כאילו דבר לא קרה מעולם הנה אנחנו אותו הדבר, הנה
החיבוק שלה כמה התגעגעתי, אל תלכי לעולם לעולם.
היומיים עברו ונגמר. חזרנו למציאות למציאות האחרונה מזה חצי
שנה, המציאות הכואבת הזאת שאני הבאתי על עצמי.
את רוצה החלפת תפקידים, מעולם לא אהבת אותי, מעולם לא רצית
אותי, אז הגיע הזמן שאתה זה שתרצה, שתרדוף אחריי קצת לשם
שינוי.
על מה היא מדברת? אני לא אהבתי?! אני לא רציתי?! אני כן תמיד,
פשוט ברחתי אין לי ת'יכולת להתמודד עם מישהי כמוך את מפחידה
אותי, את גורמת לי לברוח, כל כך הרבה פחד כל כך הרבה רצון כל
כך הרבה שקרים, איך להסביר, לעולם לא אסביר.
אני מבין אותך , אני נותן לך ללכת פגעתי בך, אך מעולם לא
בכוונה.
את יודעת , את יודעת? את שותקת.

מאז שהלכת אנחנו מדברים לפעמים , בעיקר על צרות של אחרים
מה קרה למי, ומי אמר מה . הייתי כל כך רוצה לדעת מה עובר לך
בראש? מה איתך? מה חדש בחייך? והייתי כל כך רוצה חיבוק,
אבל את מפחדת . את לא תתני לנו אף פעם לחזור להיות כמו פעם, כי
אני מעין מחלה עבורך, שתמיד חוזרת בתקופות מסוימות ומשתלטת לך
על הגוף והנפש ואז לוקח לך הרבה זמן לעבור אותי, ועכשיו זהו
קבלת חיסון נגדי פיתחת נוגדנים את לא תתני לי לחזור, אני מבין
אותך באמת, כואב לי, אבל אני מבין.
התקשרתי אלייך באמצע הלילה לומר אני מתגעגע, את אמרת שאני תמיד
מבלבל אותך ואת אף פעם לא יודעת למה אני מתכוון מה אני בעצם
רוצה להגיד , אני רציתי להגיד לך תודה על היומיים האלה שהיו
בשבילי המון שהם נתנו לי כח להמשיך, אבל הסתפקתי בלומר אני
מתגעגע ושיהיה לך לילה טוב.
זהו מאז אני ממשיך בלעדייך אבל איתך.

הכרתי אנשים חדשים, נתתי להם להתקרב אליי ואף הקשבתי להם.  
בזמן האחרון אני חושב יותר על הצרות שלהם מאשר על שלי היית
מאמינה?