גובר ונחלש חליפות, תקתוק מאכזב של שעון
מושך איתו את הזמן
ודוחק הצידה סבך של זיכרון
ואולי את יודעת איך עוברות להן הדקות
כאשר דמעות ומחוגים רועדים ביחד
עד שנשארת רק הצצה חטופה
בלוח השנה.
זאת הייתה בדיחה, העורב רוקד כמו יונה
אך יש לך עיניים, כמו דשא על כוכב רחוק
וחיוך כל כך בריא
המשתקף בבירור בתמונה הקטנה
שאני שומר בכיס סודי ביחד עם שבועה
את לא תיפלי
כשאני יכול לעשות זאת בשבילך.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.