שיחה המלווה באינספור דמעות,
ועוד חבר - שהוא כבר לא -
מנסה להסתיר את הכאב והעצב,
אך אלו מתפרצים במנגינה ללא קצב.
נרדמת כאשר הכרית ספוגה,
קולי צרוד,
מחנק גרוני עוד לא גווע,
נשימתי קצובה, אך אין בה סדר,
התקף שיעול
מפר את הדממה,
עוד לא התעוררתי מהשקפתי התמה,
לא כולם סלחנים, אוהבים ואכפתיים,
קיימים גם נוטרי טינה, שונאים ואפאתיים.
כעת נותר להתמודד עם העובדה
שזה נגמר.
- 23 ביולי 2006. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.