חלק 2:
רגש נסחף לו באיטו מתאדה במים הצלולים,
זה שורף לחשת כשחייכת לעברי
הו, גיבור מלחמה שכמותך
היה עליי להורגך מזמן.
מידי אשלוף לעברך גל מהתהום האין סופי
אהרוס כל העומד בדרכי.
מעל הכל אעמוד, אשקיף סביבך
תינוק קטן חושב כאל לא שמע על אהבת אמת.
אני תוהה מה עוד תרצה לקחת אביר נפחז,
ממלכה שרועה ומתפוררת, עד האפר היא נמשכת.
מוות מופתי הוא זה שאליו נושאות רגליך
תזהר לא ליפול ברשת המחר,
לעולם לא תדע מי אוחז במושכותיהן.
אהבתי תשאר שלך לעולמי עד, אך;
שם בשחקים הנצחיים איפה שאין רואים
אטרוף כעיט צורח
האם לא תחוס על בנה
הישר אל ראש המזבח.
אתענג עד טיפת הדם האחרונה
אשאב את כל אוצורות יקומך.
הרגש ימשיך לזרום,
יש לו זמן להשקיף על כל רוחות המפרשים.
