הימים שאני חושבת
במשפטי שירה קצרים או
בדימויים צבעוניים של
עפיפון אבוד
מתחילים בדיוק כמו
הימים בהם אני
שותקת
---------------
העולם שמחוץ לחדרי
שבור לחלקי פסיפס
שאסור לדרוך עליו
מרצפות שלמות של
קטעי קומיקס
ביפנית
---------------
המפגש אתי, הוא לא
כוס קפה או פרוסת עוגה
בצלחת,
המפגש אתי
הוא ארוחת צהריים
של מנות המוגשות לשולחן
באיטיות של נערה
יפנית, לבושה קימונו
בצבע אחיד
תבוא רעב |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.