נפתלי אוחנה / על חבל דק |
על חבל דק,
את פוסעת,
לא מבדילה
בין ימינך לשמאלך.
עומדת ליפול
בכל רגע,
בכל שניה שחולפת,
אני דואג יותר.
ואני מביט אל השמים,
מנסה להחזיק את עצמי,
באמונה על חבל דק,
בהליכה על חוט מחנק.
ועכשיו את כאן לצידי,
מלטפת אותי,
מחזקת את ליבי,
ירדת מחבלך,ובאת אליי.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|