הוא חיכה בלובי של הבניין כשזה קרה. הרעש הנורא, ואז שקט. הוא
התעורר מרותק למיטה בחדר לבן. רק אחרי שבחן את החדר הוא שם לב
לאישה בחלוק לבן שעמדה לצידו. "בוקר טוב מר 218743! כמה שאתה
ישן. טוב די דיבורים, אני הולכת לקרוא לרופא שלך"
-"איפה אני נמצא? איפה המשפחה שלי?"
האישה נעלמה, ואחריה הדלת נסגרה קלות.
איפה לעזאזל אני נמצא?  ומזה המבטא המוזר הזה?

הדלת נפתחה עוד פעם והאחות חזרה עם אדם גבוה בעל משקפיים
עבות.
"לחץ הדם שלו נורמלי, אבל הוא הגיב לא טוב לזריקה"
"תודה לך אחות. אני אבדוק מה קורה עם הבחור."
והוא נשאר לבד עם הרופא.
"מה קורה? למה אני פה?"
אז הוא שם לב שהוא קשור למיטה.
-"אתה יודע למה אתה פה. אתה פה בגלל משהו שעשית."
"אבל מה עשיתי? תגיד לי מה קרה! למה אני קשור?!"
"תירגע 218473. אתה תבין בסוף שהכל היה שטויות. אחות, 20
מיליגרם, הוא התחיל להתפרע."
האחות חזרה לחדר, התכופפה אליו, ושניות אחר כך הכל החשיך.

בפעם הבאה שהוא התעורר הוא היה קשור לכיסא. אור חזק סינוור
אותו, ובינו לבין הדמות המטושטשת מולו עמד שולחן.
"בוקר טוב 218743. אני מקווה שישנת טוב. היום יהיה היום הראשון
שלך בעצם בתוכנית הקטנה שלנו." אמר קול של אדם מבוגר.
-"איפה אני?"
"אתה יודע איפה אתה. אתה פה בשביל לתקן את מה שעשית. אני פה
בשביל לעזור לך. תגיד לי מה עשית."
-"לא עשיתי כלום".
פתאום הרגשה כאילו 1000 סכינים דקרו אותו עברה בגופו.
"אתה מבין 218743, בכל פעם שאני לוחץ על הכפתור הקטן פה, אתה
תרגיש קצת כאב בצד השני של השולחן. זה בשביל לעזור לך להבין,
218743."
"אבל תגיד לי מה עשיתי, למה אתה עושה לי את זה?!"
"ב1  ל 8  2006 בשעה 9 בערב, אתה אמרת לאח שלך שאתה היית מצטרף
להתנגדות אם לא היית מפחד למות. אני צודק?"
-"איך אתה יודע את זה?"
עוד פעם צליל הזימזום הדק, שמעביר ב218743 עשרות וואלטים.
"אני אשאל עוד פעם, אמרת לאח שלך שהיית מצטרף להתנגדות בתאריך
שנאמר?"
-"כן"
"יפה מאוד 218743, אתה לומד מהר. עכשיו נעבור לשלב הבא, בתאריך
ה 27  ל 7 2006 אתה הבעת שמחה כששמעת על ההתפוצצות של מסוק
ממסוקי הברית. אני צודק?"
-"כן"
"יפה מאוד 218743! נראה לי שזה הולך להיות אחד קל. אז אתה מודה
בפעולה מחתרתית נגד הברית ומנהיגה הגדול?"
-"לא."
עוד פעם צליל זמזום, ו218743 קופץ בכיסא מכאבים.
"אתה מודה בפעולה מחתרתית נגד הברית ומנהיגה הגדול?"
-"לא! אני לא עשיתי כלום"
עוד פעם זמזום, ו 218743 נאנק.
"בוא נפשט את זה. קראת את 1984, 218743? אני רוצה לעשות משחק
דומה. כמה זה 2 ועוד 2?"
הוא לא ענה. עוד פעם בא הזימזום. "כמה זה 2 ועוד 2?"
-"5"
"אחות! אנחנו סיימנו פה. הוא מוכן לצאת."
"218743, אני מאוד מסופק ממך." הוא לחש לעבר 218743.
218743 שוחרר. עכשיו הוא יכול עוד פעם לקרוא לעצמו בשמו
האמיתי, סעלים. אין לו שום השתייכות לשום אירגון, פשוט קוראים
לו סעלים.