New Stage - Go To Main Page

תום דוט
/
ריגה

בפינה של הרחוב שעל שם אלכסנדרה, איפה
  שבכל שעה לא עגולה היא פוגשת
    את האחד-עשר בנובמבר,
      והשלטים הכחולים כחולים כמעט וכמעט
                              נוגעים,
נושבת רוח מהים.


בפינה של אלכסנדרה אני יכולה
למתוח את האצבעות וכפות
       הידיים והזרועות, עד
       שהמרפקים המזדלחים אחריהן נפרמים בקול פקיקה
         ונמשכים מאחורי ועוטפים
           אותי והלאה עד הבית

ואלכסנדרה בוהה בעיניים כחולות
  כחולות, ריקות מגעגועים
     -איך הכיתוב מרצד בתוכה בלי לזוז-
              אלכסנדרה מספר 219,
ואחת, זרועות פרומות, מספר
אינסופי של שתיקות שלא
מפסיקות את הרעש.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 18/8/06 6:08
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
תום דוט

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה