ויאמר משה אל אהרון לפני כל העדה: "בוא מכות אם אתה גבר"
וישלך אהרון את כותנתו מעליו ויזעק אל ה' צעקה גדולה ביום
ההוא.
וישב לו אלוהים את כוחו, ויבתר את און משה.
ויזעק משה יען כי כאב גדול הוא, וימצא לו אלוהים כסא לנוח בו.
ויאמר אהרון אל בני ישראל לאמר: "ככה יעשה לאיש אשר ידע את
אשתי פעמיים"
ויען משה: "הלצחקני אתה בא ? הלא נעץ נעצתי באשתך חצי תריסר
פעמים, לא פחות"
ואהרון זקן, בא בימים, ולא יעמוד לו כוחו בימים ההם עוד, ויבך
על מר גורלו ויקרא אליו את אשתו.
ותבוא אשת אהרון אליו ותאמר לו: "למה זה משה ממאן לבוא אלי
היום"
ויען אהרון: "אפס כי שווים אנחנו. בתר בתרתי את אונו והנה כוחו
לא עמד לו"
ותצא אשת אהרון מעליו ותקרע בגדיה, כי אין בישראל גדול כמשה.
ותעבור מעל פני משה ותכס פניה למען לא יראה אותה בצערה.
וירא משה כי בוכיה הנערה ויקרא אליה: "קראתי אל ה' ויבא לך את
יהושע בן-נון, ויעמוד לו כוחו"
ותשמח אשת אהרון בלבה, ותזבח זבח לה' ביום ההוא, שני כבשים בני
שנה תמימים.
והיה ביום ההוא ויבא יהושע בן-נון לפני כל העדה, ויסך עליו
אהרון שמן, ויברך אותו לאמר: "כה אמר ה', יש לך אישור ממני
לבקע את אשת אהרון, בחברות"
ויצחק יהושע בן-נון צחוק גדול יען כי כבר בצע זממו מאות פעמים
עם הנערה. ויאמר לו אהרון: "מדוע זה צחקת, בני ?"
ויאמר לו: "עזוב, סתם תתבאס אחי, אבל אשתך שוכבת עם כל
העיר"...
ויען לו אהרון: "גבעתיים, גם כן עיר ..."