מזכיר את יום אתמול
הבום החזק שנשמע
הרעיד את ביתי
הקפיץ נשמתי.
צעקה מבטני פרצה החוצה.
יושבת בחדרי - מסתכלת בשעון
כותבת, חושבת, חוששת
מרגישה שאולי אבד הביטחון.
קצת קשה מלא לחשוב, מאותה תחושה, הראש עובד שעות נוספות.
יושבת וכותבת - לא מרוכזת.
בין השעות אתה מתלווה אלי, בין האותיות, התחושות
מחבק אותי בין המועקות.
נכתב במשותף עם עמירן כהן.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|