|
לא צוק יקר
איני מקנא בך
עומד במערומיך
אלפי שנים
חשוף לרוחות
האוכלות פניך
מלח הדמעות
ממיס טרשיך
כואב אינסוף אהבות
החולפות על פניך.
מתנשא למרומים
ראשך בעננים
קורא לשחקים
אך בעומקי סלעיך
בוכה בדידותך
ימים לילות ושנים
רק לבקרך באים
תוחלת לא מותירים...
לא צוק יקר שלי
איני מקנא כלל
גורלי פחות אכזר
נותרו לי רק שנות דור
להתנשא למרומיי לסבול
אתה תשאר שם בדד
לגורלך
עד קץ הימים. |
|
|
רבים שואלים
אותי, מה יהיה
עכשיו?
ואני עונה, מה
שהיה עד עכשיו,
לא מספיק טוב?
אפרוח ורוד. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.