|
לא צוק יקר
איני מקנא בך
עומד במערומיך
אלפי שנים
חשוף לרוחות
האוכלות פניך
מלח הדמעות
ממיס טרשיך
כואב אינסוף אהבות
החולפות על פניך.
מתנשא למרומים
ראשך בעננים
קורא לשחקים
אך בעומקי סלעיך
בוכה בדידותך
ימים לילות ושנים
רק לבקרך באים
תוחלת לא מותירים...
לא צוק יקר שלי
איני מקנא כלל
גורלי פחות אכזר
נותרו לי רק שנות דור
להתנשא למרומיי לסבול
אתה תשאר שם בדד
לגורלך
עד קץ הימים. |
|
|
הו פינקי, אני
אותך מעריץ
הואל בטובך מעט
כריזמה להשפריץ
מי יתנני
פרופסור ירמי בן
יהודה
שראה הילתך, ולו
בשגגה
מי יתנני גרביך,
או קצה מעילך
מי יתנני טמפון
בכוס אחותך
פינקי, הו
פינקי, חרוט
בהסטוריה
מקווה שהבהרתי
לך מהי
"אירוניה"
זוזו לסטרי,
פילולוג |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.