[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אהוד רוז
/
ואם זה היה נגמר אחרת

שדולה יהודית חלשה יותר בוושינגטון, צבאות ערב מתקדמים
ומאומנים יותר, פחות לוחמים ציוניים, טעונים בפחות נחישות
להקים לעצמם סוף כל סוף בית בארץ האבות.
משחקי צירופים של חלק מהעובדות הנ"ל ואחרות, היו יכולים, אולי,
להטות את הכף ב 48'.

האם היה די במלחמה אחת שנכשלה כדי לכבות את הזיק שהשואה הציתה
בלבבותיהם של מיליוני יהודים מסביב לעולם? האם הפסד באותה
מערכה קריטית היה גורם לאותם יהודים לזנוח את החלום של בית
יהודי לעם היהודי בארץ ישראל?
נכון, כל עוד יהיו יהודים תמיד יישאר גם החלום, אך טרגדיית
השואה היא שסיפקה לנו את  הגל שסחף אותנו לעבר הקמת מדינה
משלנו, היא הכניסה חיים בחזון של 2000 שנה.
האם סוף אחר של אותה מלחמה היה מכבה את האש שניצתה? היה גורם
"לעם הספר" לזנוח את הרובה, הקלשון והחזון? חשוב לזכור שאותה
ישראל מיליטנטית של היום, הנשענת על מלחמות מפוארות וסיפורי
גבורה, הייתה אסופה של עובדי כפיים ולוחמי מחתרות, ללא שום
מורשת קרב.
האם הפסד היה מוציא את הרוח ממפרשי הציונות, שולח חזרה יהודים
לרחבי העולם, לעסוק באותם "מקצועות יהודיים" מתוך ידיעה שאחרי
שואה אחת, העולם לא ייתן לדברים כאלו להישנות?

כמובן שלא כולם היו נוסעים לחפש עתיד מעבר לים. אם מחוסר ברירה
ואם מטעמי אידיאולוגיה,  היו מוקמים יישובי פליטים אשר היו
חיים תחת שלטון ערבי. אולי הם היו מרוכזים קצת ליד הים, קצת
ביהודה ושומרון, קצת באזור חיפה והגליל.

פגישה חמישית.
אתה מתוודה ומספר לה שאתה כותב על הפגישות איתה. היא נורא
מתעניינת, אומרת שזה בריא מאוד ושכנראה אתה נמצא במקום טוב.
היא מבקשת לקרוא, "זה יהיה טוב לטיפול". אתה אומר "בהזדמנות".

חייהם היו קשים ופשוטים (אפשרי שילוב כזה?) ה"מוח היהודי", אשר
דובר רבות על עליונותו, ספק אם היה מוציא את הכרכרה מהבוץ.
ודאי רוב יהודי הכפרים היו עוסקים בעבודות אדמה וכפיים בכדי
לחיות את היומיום, לשים אוכל על הצלחת ולנסות לחיות בכבוד.
תוך כדי שגרת חייהם הלא פשוטה, עיניהם היו נישאות אל עבר הזירה
הבינלאומית, מתבוננות במעצמות העל מדסקסות על ענייניהן, מקימות
ועדות, עורכות מפות (דרכים?) וכו'
את חביבות "אחותנו הגדולה" אל מדינתנו הקטנה נהוג לייחס לכל
השדולות היהודיות למיניהן ברחבי ארה"ב, לכל אותם יהודים רמי
מעלה בעמדות מפתח באמריקה. פחות מדובר על האינטרס החיוני של
ארה"ב לדריסת רגל איתנה באזור זה בעולם. בין מלחמה חמה לקרה,
ארה"ב זיהתה את היתרון בעזרה לישראל. ארה"ב מממנת ומעורבת
במלחמות האזרחים ברחבי אפריקה, תומכת בצד שעל פי דעתה צריך
לשלוט. פעם בכמה שנים מוצאת את עצמה באמצע מלחמה באסיה
המרוחקת, תמוהה יותר או פחות. ה"שמירה על הסדר העולמי" בשלל
דרכים נעשית בעיקר כדי לשמר ולחזק את מעמדה בתור מעצמת על.
לקראת ובמהלך המלחמה הקרה, היה לארה"ב אינטרס מובהק לטפח את
מדינתנו הצעירה, אי של שפיות מוקף "ביס-מנים" של ברית המועצות.
דגל כוכבים ופסים מונף גבוה באסיה/המזרח התיכון.
קלינטון אהב אותנו ובוש ידידינו, אחרי שנים של שיתוף פעולה
ואמריקניזציה של מדינת ישראל,  אנחנו מרגישים בראש מעייניה של
מעצמת העל, הרגשה זו היא תולדה של מערכת יחסים צפופה לאורך כל
ההיסטוריה הקצרה שלנו. אך אם אותה היסטוריה כלל לא הייתה
מתממשת, צבאות ערב היו מנצחים וברית המועצות הייתה מנהלת כאן
את סדר היום, עד כמה אפשר היה לתלות תקוות בוושינגטון? האם כלל
היא הייתה מסוגלת להושיענו?

מתוך הייאוש והעוני, היו צצות מחתרות יהודיות, יהודים ללא מורא
הנלחמים את מלחמתו של העם היהודי באשר הוא. מלחמת קודש הם היו
קוראים לזה. בסתר ליבם הם ידעו שלא די בפעולותיהם כדי להכניע
את השלטון הקיים ולהקים מדינה, אך זו הייתה דרכם לכוון את עיני
העולם לצרותיהם במקום למיליוני הפליטים באפריקה, לדוגמה. הם רק
קיוו לשמן את גלגלי הצדק.

חומר למחשבה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבכשא, על
תפרשמוא עט
אשלוגנ אזה

דיסלקט בלי
בטחון אצמי


תרומה לבמה




בבמה מאז 26/5/07 2:08
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אהוד רוז

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה