|
טעם האפר בפי
כלענה מסמא הרגש
תוחלת הבנות שגויות.
שברי בועת הביטחון
על פני סוליות נעליי
היש מפלט בחוסר החמצן.
הרוח מסירה את הקמטים
מדגליי הרמוסים לדעת
עוטפת אותי באבלות קרירה. |
|
|
כן, אני אוכל את
הנזלת של עצמי.
כאילו שאתם לא
מתים לעשות את
זה בעצמכם.
דה חרגול הורור
שואו |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.