כשהחיים מסתבכים עם סיוט,
זה לא נעים לי בדיוק,
זה די מטריף והאמת,
שאין לי כוח לכזה,
מין ריב שטותי,

מהסיוט כבר נגרמים,
זוועה של חיים,
סבל של הרגל,
ושכולם כבר ילכו לעזאזל
או רק יתרחקו...

המסקנה שלי סופית,
השתגעתי בתכלית,
כואב לי הראש לבעיות,
קשה לי כך לנשום,
והמוח מתפוצץ לי בטירוף...

מערבולת של חושים,
מתנגשת בפנים,
עם עובדות של החיים...

ורק רוצה לבכות,
לצעוק בקול,
להתחבא, לברוח,
לצאת מהכל,
רוצה לנדוד,
למקום רחוק,
חודש של שלווה,
ולשכוח מהכל...

נמאס לי כבר,
אני באמצע,
משגעים מכל מקום ומוציאים אותי מדעתי,
הייתי שפוי, היו לי חיים ועכשיו הכל נגמר,
התרסקתי ואני אבוד,
מחפש מוצא,
אולי אמצא אותו בקרוב,
ובינתיים...

רק רוצה לבכות,
לצעוק בקול,
להתחבא, לברוח,
לצאת מהכל,
רוצה לנדוד,
למקום רחוק,
חודש של שלווה ,
ולשכוח מהכל...

הכל חוזר פה על עצמו,
אבל אני יודע,
זאת האמת שלי...
אני נשאב,
לתוך חור שחור
שהחיים שלי יצרו...

ורק בשבילי,
זה החור שלי,
של החיים,
גם אם תרצה, לא תבין,
אז תשיר איתי...

ורק רוצה לבכות,
לצעוק בקול,
להתחבא, לברוח,
לצאת מהכל,
רוצה לנדוד,
למקום רחוק,
חודש של שלווה,
ולשכוח מהכל...