פרק ט' - הנקמה
==========

  ברגע שידיו של פאלאן הורדו שני הקוסמים הינפו את מבטם אחד
לשני, ותוך שניות מספר נראה זוהר אדיר מגיע משני צדדיו של חצר
המגדל.
האחד, זוהר אדום-צהוב מסנוור, והשני כחול בוהק מסנוור.
שני הברקים הללו שבאו משני הכיוונים התנגשו אחרי כפחות משניה
אחד בשני, וצבעי הברקים התערבבו בקול צורם ואדיר.
לא עבר זמן רב של מאבק בין שני הקוסמים עד ששניהם הותחו לצדדים
למשמע פיצוץ אדיר ודעיכה של הברקים אשר יצאו ממטותיהם.
דורגות' קם על רגליו במהירות בכדי לראות יותר טוב את המתרחש,
סולאר אחריו.
שני הקוסמים שכבו כחמש שניות מתנשפים, כל אחד בצידו האחר של
חצר המגדל.
דרגון, עייף, תשוש ומתנשף קם על רגליו נעזר במטו.
רעמוס, מתנשף גם כן קם ללא עזרת המטה שלו, עיניו נראו זוהרות
חזק בהרבה מן הרגיל.
שניהם מסתכלים אחד לעיני השני למרות המרחק הרב.
קולות הקהל המתלהב החלו נשמעים, רובם כבר תיארו לעצמם מה עומד
לקרות עכשיו.
רעמוס, הרים את ידו אך לא הפנה את מבטו.
אחריו, דרגון עשה גם כן.
קולות המטות נשמעו נזרקים על הדשא הרך שמוביל אל מגדל הכישוף.
ושניהם באותו זמן מדויק זרקו את מטותיהם לצדדים.
"סוף סוף!" נשמע קולו האדיר והמדהד של רעמוס.
"סוף סוף אחזיר לך על העיניים האלה". אמר רעמוס בציפייה.
"או שאולי אני אחמיר את שלך" נשמע קולו הצלול של דרגון בלגלוג,
וחיוך נראה על פניו המזוקנים.
שניהם הרימו את ידייהם אחד מול השני במהירות אדירה, וקול רוח
אדירה החל להשמע.
רעמוס ודרגון, החלו מתרוממים באוויר וגלמותיהם ושיערם מתנופפים
לכל עבר.
כל הקהל בפה פעור החל להסתכל למעלה, לכיוון הקוסמים המרחפים.
הרוח החלה להגיע גם אליהם, ושיערו הארוך של דורגות' החל מתנופף
ברוח החזקה.
ידייהם של הקוסמים האמיתנים עדיין מופנים אחד כלפי השני.
רעמוס נשמע ממלמל משהו, יותר לעצמו מאשר למאזין, ולפתע כדור
כחול בוהק נשלח מידיו היישר אל חזהו של דרגון ההמום.
קול בום אדיר נשמע מהדהד בכל רחביי החצר, וקול הצריבה נשמע
בגופו של דרגון.
דרגון, צועק מכאב החל לרחף נמוך יותר מבלבול, וחוסר ריכוז.
צחוקו הרם של רעמוס נשמע בחוזקה ועיניו זהרו כה חזק עד
שסינוורו את כל המסתכל עליו.
דורגות' החל בריצה לעזור לדרגון אך סולאר עצר אותו.
"דורוגת', זהו קרב רשמי, ייקחו אותך לכלא אם תתערב" אמר סולאר
בצער.
"כן, אני יודע, אבל חייבים לעשות משהו!" אמר דורגות' בצעקה.
"אין מה לעשות" השיב סולאר מסתכל אל הרצפה ומהנהן בראשו
לשלילה.
דרגון, מנסה להתאושש החל לרחף גבוה יותר בשנית.
רעמוס, אשר שם לב לעניין במיידית שלח עוד כדור אש כחול, קטן
יותר הפעם, מיד אחת באדישות.
"הוא משפיל אותו" אמר דורגות' בכעס.
"איך זה שהוא חזק ממנו כל כך? הרי הוא הביס אותו בפעם שעברה"
אמר דורגות' בחוסר הבנה.
"אני חושב שהקרב עם עשקר התיש אותו לגמריי" אמר סולאר ביאוש,
והתיישב במקומו.
דרגון, אשר נפגע מכדור האנרגיה השני שרעמוס שלח אליו, נפל אל
הרצפה.
קול הצחוק של רעמוס נשמע מהדהד בכל רחביי החצר, אנשים החלו
לברוח מהמקום מבוהלים.
"אתה תשלם על העיניים האלה שלי" אמר רעמוס ברצינות פתאומית,
מנמיך את תעופתו.
דרגון, רצוץ, זוחל אל כיוון מטהו.
"עצור!" צעק רעמוס בכעס אדיר.
ולפתע גופו הרצוץ של דרגון נעצר כמת.
"מה קרה?!" השתנק דורגות'
"מדוע הוא עצר? למה הוא מקשיב לו?"
"אני חושב שהוא הטיל עליו כישוף" אמר סולאר, משפשף את סנטרו.
"במילה אחת?" שאל דורגות'.
"רעמוס חזק משחשבנו" הנהן סולאר.
רעמוס הנמיך את תעופתו לגמריי והחל ללכת רגלית אל כיוון גופתו
הרצוצה של דרגון.
הכל היה שקט לפתע, שקט מדי.
לא נשארו כמעט אנשים בחצר, בקושי כחמישה מלבד סולאר דורגות',
פאלאן אורטן והשומרים.
דרגון לפתע המשיך לזוז בזריזות והצליח לתפוס את מטהו, להסתובב
ולכוונו אל רעמוס
"מה לעזאז-אההה" נקטע דיבורו המופתע של רעמוס בצעקה.
רעמוס נפל רצוץ על האבנים הקרות של שביל העשב, המוביל אל מגדל
הכישוף.
קולות התנשפות נשמעו ברחביי החצר, אחת הייתה של דרגון.
דרגון, מנסה לקום על רגליו ללא הצלחה התמוטט על העשב הרך.
"חה חה חה!" נשמע פתאום קול צחוק מהדהד.
"חשבת שהבסת אותי דרגון?" שאל רעמוס מעקם את פניו ומחייך
בגאווה.
"איך?" הצליח להוציא דרגון מפיו שאלה.
"איך?!" חזר אחריו רעמוס בקול יותר חזק.
רעמוס נראה מרים את ידו באדישות ומקיש באצבעו.
לפתע המטה הקטן והזהוב שהחזיק דרגון נהפך למטה ענק ודו ידני,
בעל כדור בדולח כחול וזוהר.
"אה!" צעק דרגון בכאב שהמטה צרב כוויה על ידו, וזרק את המטה
הצידה.
"ועכשיו , תמות!!!" נשמעה צעקתו הגדולה של רעמוס , מרעידה את
העיר כולה ואת קדרה אבנה.
"לאאאא!!" נשמעה צעקתו של דורגות' מרחוק.
רעמוס נראה מניח את ידיו בחוזקה על פניו של דרגון, וזוהר אדום
ואימתני נראה יוצא מרווחי אצבעותיו.
קול שאיבה אדיר נשמע וקול צעקות הכאב של דרגון נוספו.
עוד ועוד צעק דרגון עד כי איבד את קולו, ורעמוס עזב את ידיו
מפניו של דרגון הרצוץ.
ראשו של דרגון הוטח ברצפה ללא תנועה.
"ועכשיו" אמר רעמוס מסתכל על פאלאן.
"ניצחתי - רשמית!, הלא כן?" אמר רעמוס בחיוך ערמומי.
פאלאן נראה לדורגות' מרחוק כמהנהן לחיוב
"נפלא" אמר רעמוס באדישות ונעלם בברקיו הצבעוניים והצורמים
לאוזן.
עוד לא הסתיימו לגמריי קולות הצורמים של הברקים ודורגות' כבר
היה בריצה אל עבר גופתו של דרגון, סולאר אחריו.
שניהם הגיעו למקום, מתנשפים במקצת.
"עזור לי להפוך אותו" אמר דורגות' לסולאר מסתכל על דרגון.
שניהם הפכו אותו, ושניהם קפצו אחורה בחדרה ממראה עיניהם.
עיניו של דרגון זהרו באור אדום, בוהק, ללא עישון, וגופו נראה
חסר חיים.
"נקמה" אמר דורגות' לעצמו יותר מאשר לסולאר.
"אני אנקום את נקמת אבי, ואת נקמת דרגון"