סליחה... שלום, אני יצחק
כן, אותו יצחק שבגללו כל המהומה
זהו, קצת שכחתם אותי, לא?

על אבא כל הזמן מדברים
אפילו האייל הפך לגיבור
ומה איתי?
גם אני רעדתי, גם אני פחדתי
במסע שלושת הימים
כשלא גילו לי מה הוא טומן

אז אולי אני חיי בסוף
ובאמת מסכן האייל
אהבתי אותו, חייכתי לקראתו
לא ידעתי
לא ביקשתי שישא במשרתי
משרת הקורבן האומלל
זה הוא, הוא שהיה דווקא שם

נכון, על כך מצר אני כל חיי
כואב לי על מחליפי, אך כך גם כעסי
בגלל שהיה שם, כל חיי אני מסומן
ועכשיו עליי הם כועסים, גם כשהם לא יודעים

אני יצחק, לא נער, לא ילד, לא אב
בן אדם
כל כך הייתי רוצה, שכשם שמלאך עצר את אבי
שכך היה מישהו עוצר את המלאך
ואני, לא הייתי חי עם המצפון
לא הייתי חי