עוד שבוע יש לך יומולדת. כל היום חייתי את הלילה שיבוא עליי,
היום היה קשה מאוד ונלווה בתרועות צופרים ומעל לעיר הגדולה
היתמרו לסירוגין ענני עשן אפורים. חזיון האמת הזו ניבא לי בלבי
שהלילה שאהוב עלי מכל יהיה שונה ומסעיר, שאקום, ארוץ ואסתתר,
כך חיכיתי כבר ללילה שיתן במה לזאבים.
משהו במציאות המעושה שחטפה אותי בשלוש שנים האחרונות מת
בשבועות האחרונים, ובהעלמותו נתן לי חופש. ידעתי שהלילה אהיה
חופשי ושדות הקרב סביבי קרנו בעיניי כמו שדה פרחים זהובים,
השמיים שלשם רציתי לקחת אותך ועכשיו רעמו שיוו בנפשי רגע אחד
קטן שחלקתי עם אהבתי אלייך.
רציתי לעשות לכבודך משהו אחד קטן ליומולדת, שלא יהיה בר קניה
או סוג של שניה אחרונה. כמו שתמיד ראיתי אותך כשהיית חושבת על
מתנה , תמיד הוצאת מכחול מאיפשהו, נפשך העדינה ציירה בכתום
וכחול וכל כך אהבתי את הצבעים ששברו את המראות האפורים
והמרובעים שבכל מקום עכשיו.
היו גם רגעים אחרים, שהכרתי אותך מהרהרת, אך אלו מחשבות עולות
לו לאדם כשהמציאות שלו נשמטת מידיו , ואם הוא לא מחובר, יפספס
את הכוח שיתן לו המרדף, לא יריח ולא יטעם לעולם את טעם הנצח
וריח ההילולה, שיש בתהילה, אגב יפתי,
בעבור כוכב קטן כמוך אפשר אפילו שייפלו חומות.
קראתי לה מלחמת העשרים מטר. כולם ראו טילים, שמעו נפילות
קרובות, היו כאלו שהרחיקו לכת והתקשרו אל תחנת הרדיו המקומית
ודיווחו על לפיד בוער, המסכן נתן דקורציה של נשמות חיות כדי
להפיח רוח בבר המקומי הנטוש, עשרים מטר אמרו שנפל מהבית שלך,
עשרים מטר מהבית של השכן של זה שעובד איתך.
הו, אילו הרפתקאות מבקש האדם לעבור בנפתוליי החיים, מהי ברכה
אחת ליומולדת, שיברך אותך בעולם הקטן הזה עם האנשים המוזרים
האלו, בתוך חוות הדעת שאנו לכודים בה, כמו סוס רץ ב 'ראונד
פאן' שם הוא מראה את כוחו ויציבותו שעה שהוא משפר את תיאום
צעדיו, כך אנחנו עוברים יום אחד קשה של דם.
ואת נשמה קסומה, עכשיו אוכל לחשוף בפנייך את הסוד שבשמו אנו
כאן. אכתוב זאת על פיסת בד ואחר כך אשרוף אותה מיד, לעולם את
תהיי נסיכה. את אהבתי לך אתן קורבן ולא אעשה עיסקה עם השטן.
מוטב להיות נסיך נרדף מלוותר על נשמה לא שלך, אבל יקירה, זהו
רק משל את כבר הוצאת את הצפרדע מן הביצה.
ועל כך, ליום הולדתך הקרוב, החלטתי לתת לך את האהבה. אני יודע
שיש דברים שלא נותנים מתנה, אבל אני כבר לא משתמש בה זמן רב,
בכלל, היא לוקחת לי מקום מהזמן, וגם ככה הוספתי שלווה, גאווה
ובשבוע האחרון אכזבה, אז לא אכפת לי לתת לך את האהבה. לפעמים
כשמקבלים או נותנים דבר במתנה הוא נראה קצת פחות.
לך אתן הרבה אהבה, ככה שהמתנה תהיה להרבה ימי הולדת. אני גם לא
אכתוב תאריך, השנים יתערבבו לנו ובגיל ארבעים נרגיש כמו בני
עשרים, כל שנה תהיי בת עשרים ואחת, לפחות חודש בשנה, או משהו,
למעשה כשנגיע אל הרגע בו נחזור להיות שוב יחד, נרוץ בים שכבר
ינוח תחת שמי שלום נקיים.
נרוץ שלושה ואחר כך ארבעה ואולי חמישה בגבהים שונים באופק על
קו החוף האינסופי, נשכיב את הילדים לישון ונלך לפאב הקטן
שהכרנו בו כשהוא היה חצי מאיך שהוא היום, נצחק איך שמכוסית אחת
קטנה את עדיין מסתובבת ומתבלבלת במילים של השירים. אחר כך אם
תרצי נרקוד ומשם ניסחף בריקוד נועז על הכיסא.
יומולדת שמח יפה שלי.
|
