בשלב הזה של חיי זה כבר לא מתוך בחירה
הרי ברור לך, לי עוד יותר, שאין לי את היכולת להפוך את הדף
ולחתום את הפרק שלך
שאין לי את  הכוח לחתוך את החוט הבלתי נראה הזה שקושר בינינו
שאני בחיים לא אעזוב לך את היד
יום ועוד יום יכולים לחלוף אבל לא מה שבינינו
אני מסוגלת לחיות את חיי בלעדיך אבל משהו בי רוצה לחיות לצדך
בצלך
ברור לי שזה לא בשליטתי
שאני כאן כי משהו חזק ממני רוצה שאהיה
שיש סיבה ויש תכלית
בלילות קרים של קיץ אני מבקשת ממנו שיראה לי את הדרך שיסביר
לאן שירמוז לי למה
למה כואב לי כל כך כשכואב לך
למה אין לי אושר גדול בחיי מלראות אותך נח או מחייך
למה הצחוק שלך מדגדג אותי
ולמה כשאתה בוכה זה צורב אצלי בפנים
אתה איש יקר
מלא אהבה
עם כוחות נסתרים
כובש
כל איש שחולף על פניך זכור אותך תמיד
וגם אלו שהכעסת יחייכו אם תחייך אליהם
אני רואה אותך ויודעת שיש סיבה
יכולת לבחור כל אחת
יכלו לבחור בך עוד רבות
אני לא רוצה להלחם
אבל איתך אני לא יכולה שלא
לא מבחירה ולא מרצון
אני חושבת על דברים שאמרתי ומתקשה להאמין
קינאה
זה קורה רק איתך
ולא באשמתך
ולא בגללך
אתה לא עשית דבר שיגרום לי להאמין שיש בשביל מה
לפעמים אני מרגישה שאני נאחזת בציפורניים
נופלת עוד רגע אבל לא מוותרת
ולא יודעת על מה




ושוב למילים אין הסבר
הן יוצאות מתוכי נשפכות על הדף
ואין בהן שאלה וגם לא תשובה
כמו תמיד יש בהן רק אהבה
אני שלך תמיד
גם אם אין שום סיבה

אתה מחלת הנפש שלי