|
ושוב הבוקר מפציע
ושוב בדרך לחיי השיגרה
ושוב השפתיים מתחילות להזיע
ונזכרות בנשיקה שכמעט הייתה
ושוב המוח בשיעור התעמלות
בין הרהור, להזיה למציאות
שאלה שעדיין מחפשת תשובה
ונשאלת בעוד בוקר של שיגרה
ושוב הנגיעה שנגעו כמעט
מחטטת בפצע הפתוח לרווחה
ושוב גורל שהפך מעוות
מחכה להמתת חסד או החייאה |
|
|
הסוד הוא הרבה
פחות מעניין,
תאמינו לי,
ראיתי לה.
זה שראה יותר
מדי |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.