|
אני מספר למקלדת אותי במערומיי
ומשתקף על מסך מוגדר אינצ'ים
הלכתי אתכם סחור
ולא נגעתי בי באומץ
סיפרתי לכם עליכם
ועל עצמי נדמתי
בדיתי חיי בובת חוטים
כבתאטרון נודד
מסרתי לכם מילים שרציתם
לקרוא כדי לחוש אתכם
קר לי עכשיו וליבי מלא
תחממוני שימשיך להתמלא
הבטיחו לי שהלב הוא שריר
ותמיד ידע הוא לפנות מקום
מקום נוסף לאהבה חדשה
או מתחדשת
לימדו אותי ששרירים יש לפתח
ולו רק בכדי שלא יפלו
לקחתי לי אותכם
כמאמני כושר אישיים |
|
|
אני, אני מה-זה
חושב על הסביבה
שלי. תמיד,
כשאני עומד
להפליץ, אז אני
צועק בתקיפות
"תיזהרו! יש לי
פלוץ!" ואם אני
רואה שלא
מתייחסים, אז
אני מיד צועק
שוב. אם גם זה
לא עוזר, אני
משחרר קצת
מהפלוץ כדי
להביע איום,
ואז, אם זה לא
עוזר, אז אני
עוצר את הפלוץ
והבטן שלי
מתפוצצת ואני
מת.
זה עם הפלוצים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.