כשהמחשבות רצות והרגשות גואים
על דלתותיהן של הדמעות הם שבים ומתדפקים
אני יושב פה וכותב, כותב על החיים.

זה כמעט בלתי נתפס, זה בכלל לא הגיוני
איך אפשר להמשיך ללא אותו הנער החייכני?
אסור לאבד תקווה, בלי מחשבות על אבדון!
זוהי קריאתו האחרונה של אותו ילדון.

אז אל תבכי לי אמא, אוהב אני אותך
אל תבכי לי אמא, כי זה יכאב כל-כך.

חיי היו שלמים, חופשי ומאושר הייתי.
חי בחסותך, ממך קיבלתי את כל מה שרציתי.
פינקת אותי באהבה
מילאת אותי בגאווה
ואני אומר לך על הכל - תודה, תודה רבה.

אז אל תבכי לי אמא, מתתי מוות של גיבורים
אל תבכי לי אמא, אני פה בין מלאכים

ואם לא תצליחי לעצור את הדמעות
אם רגשות יפרצו ובכל זאת תחליטי לבכות
אז דרישה אחת לי אלייך - ללא ויתורים ופשרות
בבקשה ממך אמא, תמשיכי אשת-חיל להיות
בבקשה ממך אמא, תמשיכי... תמשיכי לחיות.