בימי שישי
פעם או פעמיים בשנה
אמי הייתה שולחת
אותי לבית הספר עם
עוגת שוקולד שאפתה

וכעסתי בלב על כך
שאני צריך להתחלק בה
עם ילדים אחרים
בכיתתי.

צורת שפתייה
הזכירו לי מאז ומתמיד
עוגת שוקולד חמה,
כאילו תכליתה היחידה היא
לספק את התאווה שלי
למתוק.

בזמן האזעקות
של מלחמת המפרץ
אבי היה יושב בערבים
משחק באטרי,
וצוחק בתחתוניו
כשאמי צעקה עליו
כמו גהינום.

ברבות הימים,
אמי תזכר
כמו עוגת השוקולד
בימי חמישי בערב,
כשאמרה לי
'תוריד את המסכה, תאכל
אין דבר'.

(לאמא כמובן)

אטרי - משחק וידיאו משנות השמונים