מר ורטיגו / 6 |
לגבעותייך המברכות
בבושת פנים של ירוק.
שוב אני חוזר לעצי ארזייך המקבלים,
לאדמתך החרוכה
החיכתה לי מאז הפעם האחרונה.
שוב אני חוזר לקולותייך של נפץ ופלדה,
לשתי שפותייך
המתנגשות עד לקול דממה דקה.
שוב אני חוזר לנהרותייך של אדום,
לאווירך הקריר
השורר מעל חברי, להם זו הפעם האחרונה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|