|
מדממת ארצי
כותונת פסים כחולים וכתומים
מוכתמת בכתמים אדומים
בין נקבים שחורים
על אדמה אפורה
שרופה
דוממת מכורתי
בשקט של רעמי התותחים
בלהג אוטם ובועה צורמת
זהויות כפולות מושלות
כשצמרת ארזה
ערופה
דומעת מולדתי
ביובש צורב של פיח וכבשן
מציירת שביל לבנבן
כאומרת עוד תבוא
תבוא תקווה
צרופה. |
|
|
יש כאב יפה
שעובר מהר, שאני
רוצה לא
להיזכר,
איך אני עמדתי
שם...
...
ככה את רוצה!
יגאל עמיר, מצטט
נביא בעירם! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.