קשה לי איתך וקשה בלעדיך.
נשמע משפט בנאלי,לא?
אפילו התחלה די גרועה לשיר הייתי אומרת.

השאלה מה קשה יותר
ואולי אני אוהבת קשה.

אבל עכשיו זה סתם ריק.

אז אני מרימה צילצול.
אני לא בטוחה שאפילו רוצה שתרים.

אני זוכרת פעם זה היה שונה.
הייתי מתקשרת לשמוע את הקול ומנתקת.
אולי גם אז לא ממש רציתי לשמוע.
עכשיו אני אפילו לא מחכה
זה כבר נראה חסר טעם.

אז סתם לצלצל
כדי לעשות משהו.
אולי למצוא עיסוק לאצבעות
לא יודעת.

בא לי שתהיה לידי.
אולי לא ממש אתה אבל מישהו דומה.
אותו מגע, אותה תחושה בידים, אותו ריח אולי
בקיצור כמעט אתה בעצם.


כי איתך פשוט אי אפשר,
זה פשוט יותר מדי מסובך.

אני בכלל לא יודעת למה חשבתי שאתה כל כך פשוט.
אני כמעט מרגישה מרומה.

אני מניחה שאני לא יכולה להאשים אותך.
בטח יש איזה מישהו שאשם בעקיפין
ההורים. הגננת. אולי החברה הראשונה.

בכל מקרה עכשיו זה כבר לא משנה.
קשה מדי איתך.
פשוט קשה מדי.