נטלי ברמן / תא קולך |
לאיש שחשבתי שהוא שלי
הודעות קוליות
שמורות אצלי
כמו שירים ישנים
המילים נותרות
יתומות משורות
שנפלו בין המקלדת
לקצות אצבעותיי
(הרבה שירים כתבתי על גרביים ושדרה אחת וגבר)
לפעמים השמש חודרת דרך הצלעות
בינתיים חשוך
בינתיים
אין אור
בינתיים
אני מקשיבה להודעות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|