אני חושב, והכל מבולבל
והזמן לא זז, וזה לא קל
הכל מתערבב, וסביבי רק מעורפל
והזמן לא זז, וזה לא קל.
מתגנב לתוך מפלט, ומסביבי יש רק אבק
אני לוקח דף ועט, מהלך על חוט דק
החוט הדק שנקרא החוט של החיים, החוט שממנו נופלים
ועליו שוב מטפסים, כי תמיד יהיו מכשולים.
לילה אחר לילה, ואני מתעורר
קם מעוד סיוט, אני רוצה שזה ייגמר
מה סה"כ ביקשתי? שזה יעבור מהר
שאני ארגיש, שעל החוט אני גובר.
הפצע, עוד לא התרפא
היום הוא נפתח בחזרה
וישר לתוכו, החדירו את המלח
ועכשיו הוא נסגר, אך בפנים, הצלקת נשארה.
אבל אני אתגבר, אני אסתדר
אל תדאגו לי, הנה זה כבר עובר
מהכאב מתרומם, את הזמן אני עוצר
ומהחוט הדק, להבא אני אדע להיזהר. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.