לילה אחד של אצולה מדומה, נשף יקר, כרכרות סוסים ו"שואו" שלא
היה כמותו. ההתרגשות הולכת לה וצוברת גובה.
סביר שאולי יצוצו להם כמה רגעים סוחטי דמעות, רגש ורגשנות מצד
כאלו ואחרים בקהל. אך זהו אקט בר חלוף.

רגע שיזכרו - כי הוא לא ימשך לעד.

עד השעה חצות בלילה, הקסם עד יפעם, אך מרגע הנתן האות, ענבל
גדול יכה בדפנות פעמון הכנסייה - מעטה האלכוהול והאוטו הססגוני
יתפוררו יחדיו, או אז יתחיל תהליך ההתפכחות הבלתי נמנע.

בהמשך הלילה כרכרת הדלעת, העמוסה לעייפה, תמשיך לכיוון מצודת
המלך, לחגיגה מבעבעת בג'קוזי המלכותי, לחודש או פחות,
וכשיתפוצצו בועות הסבון תהליך ההתפכחות יושלם.

סינדרלה לעד תישאר דפוקה, עם ילדות כזו אי אפשר להירפא.
הנסיך, מצדו, כנראה ישמין ויהפוך למלך אריסטוקרט עריץ ומתנשא,
והיא הדפוקה, לעד תנסה לטפס מעלה מעלה בסולם החיים,

והכרכרה,
הסוסים,
הערב הראשון, יישארו, כנראה, עמוק בזיכרון.