פרפרים באוויר, מעופפים קמעה
ובלי להסביר, מזילים דמעה
על מה שהיה, ויותר מכך על מה שלא יהיה
על מה שבטוח לא יראו, ועל כל מה שכנראה
היה שלום החופש, נפרד כל פרפר ובשבריריותו רועד
נאהב אותך לנצח, ולזכר כל אוהביך נקים גלעד

נלקחו כנפיהם, ואיתן הבחירה מתי יעופו
בין שדות פרחים וצוף, הם יותר כבר לא יצופו
הקישוטים על הכנפיים, דוהים בשמש החמה
כולם לובשים כעת אותו הצבע, ומקבלים זאת בדממה
היי שלום ייחודיות, נזכור אותך לעד
לחש פרפר קטן, שכבר אינו מיוחד

בשורה ארוכה, הם צועדים לכיוון הלא נודע
היכן שהייתה פעם כנף, חש כעת כל פרפר רעידה
מי שפעם שמעו, את משק כנפיהם היפהפה
שומעים היום מש"ק אחר, אשר קולו נשמע להם רפה
אך בתוך כל זאת, ניתן לראות נקודה של אור בוהק קרבה
בה מסוגלים להבחין, רק הזוכים בשינה עריבה

חולמים הם חלום, בו צבע כנפיהם חזק מתמיד
כאשר יחושו בשלום, לא יצטרכו לחלום על העתיד
במקום בו ישנם פרפרים צבעוניים, לעולם לא ישלוט האפור
במקום בו ישנם חום וחיים, לעולם לא ישררו השקט והכפור
ברוכה הבאה תקווה, תקופה כה ארוכה התגעגענו
נעלמת לזמן מה, אך שתחזרי, זאת תמיד ידענו