בשפתיים שלופות,
ורודות, מפתות,
מגבי צוחקת,
צלקת.
רוח, בגוף מנותח וחתוך:
ברית-מילא,
טירואידות, פרה,
שקדים לכריתה,
הד ניפוץ אבני,
הכליה,
אבחנת כיס שגויה
ומרה.
הדרמה-מקומית,
או מלאה, מזרק-סוסים
בעמוד השדרה,
טשטוש הייאוש.
מן המאדים,
ירוק, המרדים.
מי יאיר, ויקום?
מאורות וליקוי.
מי חותך?
למה? כמה? ואיך?
לא פלדה,
אצילת אל-חלד,
מחושלת-טולדו,
לא דקר רומאו,
לא מעכלת-קורבן,
אברהם.
לא בדרכים,
מחסנית, טעונה,
או תגרת סוף עונה,
על כבודה האבוד,
של זונה.
לא מוכה, בשכונה
חומקה ממצוקה,
ותריסר תינוקות,
בחיקה.
לא רומן
מסמיק-משרטות,
במסתור סינור
מזיעות, מתנשפות.
...לזר, למכר,
פתוח ביתי המפואר,
פחות, או יותר, מאושר.
ישן,
ראשי על הקר,
כמו ב-Hamlet, אביו,
בגן,
האביב.
סתם עצבים?
בלי סיבה או משים.
לא, דוקטור,
לא זוכר סיבובים...
סכין-קצבים,
ירושה יחידה, מנהג:
בגב,
כדרך-אגב,
כסיכת-אספן,
בחגב...
וגם, תיק פרקליט,
מלומד וצדיק,
דינמיט!
בלי זכר-פליט.
טראומה,
קבע הרופא,
אמוק,
לנקות ולסגור.
יעבור.
לא דוקטור,
אל תתפור.
נשאיר,
מזכרת,
כשריטה בתקליט,
שירי ארס
בחושך תדליק,
עין שלישית בגב,
תזהיר, תחזיר,
לנתיב הזוהר,
המוזנח שאבד.
לא ננום,
לא נשכח,
עם VENUS
ננוס.
בתחבולות נעשה
אהבת קיץ
וסתיו.
ומה נבקש?
כיבוד אם ואב?
נפל
עוד כוכב... |