יש את הרגע שבו אתה נולד, ואז פה זה מתחיל הבית ספר הגדול של
החיים. בהתחלה אתה לומד בין חום לקור, בין שמחה ועצב, ואז הזמן
חולף. עוברת לה שנה ואז אתה לומד את הדיבור, הבכי והצעקה, ואז
שוב חולפת לה שנה ואתה לומד מה טוב ומה רע. וככה חולף לו הזמן
ואתה כל הזמן לומד ולומד. ואז מגיעה השלב שבו אתה לומד לאהוב -
לפעמים יש את ההצלחה הראשונה וליפעמים יש כמה נסיונות, ופיתאום
כמו הבזק אתה מבין שאתה לא הכי למדת טוב את השיעור הזה של
החיים. ואז כמו חלום היא מגיע והיא איתך ואתה אוהב אותה, אבל
אתה מרגיש לבד רגש יותר עצום ואתה לא מבין מה עוצר את הקשר מה
עוצר את האהבה ואיך זה אפשרי שהיא לא שם בשבילך. ואז אתה ממשיך
וחולפת לה עוד שנה ואתה מתגייס וחובה דברים ואז מישתחרר וחוזר
לאותו שיעור אהבה לא מוצלח. אז אתה מחליט להגשים חלום אחד או
שלוש - ואתה מצליח, או שלא ועכשיו מגיע שיעור חדש - הבית
הראשון ואתה בונה את הבית שלך ואז יוצא לטיול נופש להירגע. ואז
ככה בלי שום אזהרה אתה מרגיש לבד וחוזר לאותה נקודה של השיעור
הלא מוצלח של האהבה ופתאום - הפתעה והכל ניראה ורוד. ואז כמו
כלום, כאילו לא היה, הכל מתפוצץ ואתה נישאר לבד עם כאב לב
וחיים מאושרים אבל רקים, בלי אותה אהבה, וחזור לבית ספר הגדול
של החיים.