רוחות זלעפה גואות באויר
וגם היום אל דמיוני אין יבהיר.
אוזלת-יד שברה את האון
ואני, את הנשק לא אוכל לטעון.
שום נצר לא ייפול מהעץ,
הוא במבצרו מכוסה בבעתה.
זלעפות שוב מתחילות להתרוצץ
ועתה רק בדמי על כל אדמה
באשמורות העזות אין ארומה
אמש הבחנתי בצחנת מלחמה
אשר בטשה על כל צית אדמה.
אש צולבת בני אנוש
ובדמי גם לא ניתן איוושה, ללחוש
עיניי נושאות מבט אל אחרית
נטף בעיניי משאיר שארית
ובמחי-יד בדמעות שליש,
אדם אבק לא יהיה שוב איש אנין
גץ האיר גשמים בליבי,
גץ מלחמה בגחמה גיבב
על אדמה זו, על כאבי,
גץ מלחמה למגינת לב, נוקב... |
