|
מתגעגעת לשתיקות הארוכות
לחיוכים המובכים
לאהבה מוסתרת
לתשוקה בוערת
לשפתיים הבשרניות
שעוטפות בעדינות את שפתיי
לידיים הגדולות
שחובקות ברוך את גופי.
איפה אתה היום
אני שואלת את עצמי.
כלוא בכלוב של זהב
עם ילד ואישה
והכל, לכאורה נפלא.
האם אתה מאושר?
והיא, האם היא מאושרת?
אתה מתגעגע אליי לפעמים?
וכל השאלות האלה שאני כבר לא שואלת.
כי אני פוחדת.
פוחדת לשמוע שאתה מאושר
ולראות בעיניים שלך
שזו האמת.
פוחדת לגלות שהיא מאושרת
ולשמוע בקול שלך
שאתה לא משקר.
ויותר מכל אני פוחדת לדעת
שאתה מתגעגע אליי הרבה
ואתה לא אומר
כי גם אתה פוחד... |
|
|
אני עדיין חושב
שאין לזה שמאשר
את הסלוגנים
אומץ להוסיף לי
מילים לסלוגן
חרגול בועל
כבשים בימי חול
ועיזים בימי חג,
מוכר סמים
לילדים בני
יומם, מכה
חתולים בעזרת
קורנס, וכל זה
בגלל התסכול על
זה שיש לו זין
קטן ואף אחת לא
רוצה אותו
תגובת זה שמאשר
את הסלוגנים: לא
נורא, יהיו
אחרות |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.