|
שכבות של נוסטלגיה
עוטפות ברכות
ריחות שמזמן כבר שכחנו
צובטות שוב בלב
באותה הרכות
אותה הרכות לה ערגנו
זכרונות מתוקים מרירים
מועלים בעבר שזנחנו
וצפים כך פתאום
עקב ריח או מקום
כך פתאום בין אז להיום |
|
|
come, give me a
hand and we'll
walk, dont ask
me where, dont
ask me about
happiness.
אבן שושן |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.