קשה ללכוד בתוך מילים את רשתות הריקנות
לא אפשרי לנוע דרך הסמיכות, המתיקות
עשן הרגע שנגוז, צל התרגשות תחושת העוז
וכל מקום וכל הזמן - לאן הם נעלמו, לאן
פתח עין הרע כיוון צפון היה חזק היה נכון
תלך ללמוד, תשאל מה עוד, וקדימה לעבוד
תפסיק לרעוד לבד בחדר ולשתות כוסות בלי סוף
תצא לאור ואל תהיה כל כך שיכור, צריך לבחור
עכשיו אחרי שאני מת רווח מאוד לי באמת
להתחבב על הסביבה אולי למצוא לי אהבה
מתחת כמה בני תולעת ושני מטר אדמה חמה
זוכרת ליל ירח איך הייתי אז קורא לך בואי פרח
הניחי על שיש חדש תמיד הם אמרו שהייתי חלש
ניסיתי לתת משמעות לסיבה בתוצאה מכאיבה
שיש אלוהים ובתוך הערים עכברים ששרים בחורים
אבל כאב הזיכרון ועוד כאב מהתיכון שבין טעות ונכון
וכל הרוך והתמימות העמימות, האלימות
אמצא תירוץ ואז ארוץ לי לקפץ לתוך ערוץ
אז זה שלום וזו פרידה וזו תחינה וזו תודה אז חמודה
תני לאמא נשיקה ותשמרי על הסביבה.