חיפושית טיפסה לאט ונכנסה אל התחתית
אני והיא ביחד נסענו לכיוון 42 סטריט
שם על הרצפה הכל כל כך גדול
תהיתי האם היא תספיק אל מתחת לספסל לזחול
הושטתי לה את כף יד
נשאתי אותה קרוב אל בטני
שנינו אבודים וקטנים בעיר הגדולה
שני יצורים ללא מטרה
והיא עמדה והסתכלה עליי, כאילו מבינה
כאילו היא כאן בשבילי ואני בשבילה
ואז כשהרכבת בשקט נעצרה
יצאנו ביחד שנינו אל תוך ההמולה
השמש מלטפת ונוגעת בי ובה
חשתי את התרגשות מדגדגת בתוכה
הרחוב סואן, הקצב המחריש
קנינו וול סטריט ג'ורנל וחצינו את הכביש
ושם ליד רמזור בתוך עציץ
ראיתי איזה חיפושון מציץ
הנחתי את היד ותיכף היא ירדה
ואל תוך העציץ עמו מיד נעלמה
עליתי למשרד על הרחוב משקיף
איך נהר של אנשים את הרחוב מציף
וכל אחד מאיתנו כמו חיפושית קטנה
שאלתי את עצמי
אולי בכל זאת יש כאן מטרה