אליק קיאנסקי / תהום שלי |
גדלה ונפערת.
אין שם חיים ואין שם מילים,
צלליות ורוח נושבת
על צמרות העצים שופדו ציפורים,
כמזכרת כואבת.
אלוהים אדירים הזכר לי את שמי,
המראה משקרת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|