אליק קיאנסקי / תהום שלי |
אלוהים אדירים התהום שבתוכי גדלה ונפערת. אין שם חיים ואין שם מילים, צלליות ורוח נושבת על צמרות העצים שופדו ציפורים, כמזכרת כואבת. אלוהים אדירים הזכר לי את שמי, המראה משקרת. |
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד. |
|