גורלו כרוך בחבל, רגליו מקופלות באוויר.
מוות צפוף במקום מוכר
הכל חנק עליו, סגר עליו, וכך נגמר.
היא יושבת אגודת עיניים. אומרים שאני דומה לה.

לא השאיר דבר. חיפשו בכל פינה.
אין תירוץ לא מצאו סיבה.
"הוא עשה ניסיון שהצליח בלי כוונה"
אמרו הפסיכולוגים שבאו לברור את אותה טרגדיה איומה.

הם היו ארבעה, ועכשיו אחד מהם נסע.
זה כמו לטוס לחו"ל לחופשה ארוכה.
הוא לעולם לא ישוב, ככה הוא רצה.
נועם רק בן שמונה וכבר ישב שבעה.

לחיצות ידיים, חיבוקים.
המקום, הריחות, הפרצופים.
זה לא משנה את העובדה
שאותו אני לא מכירה!