כל לילה כחמש דקות לפני חצות בשלהי יום כמדי יום ביומו אני
נוהג לצאת מן מועדון הג'אז שאני עובד בו ולעשן איזה סיגר או
שניים ... ככה לשבת על הכיסא הרעוע מן העץ המגולף ולנשום אוויר
מזוהם של פחי אשפה ומרצפת מטונפת במעשי הבריות.. שמה מחוץ
למועדון בסמטה החשוכה הזו אני נוטה להתנתק לכחמש דקות עד אשר
אני חוזר לבימה ועולה ומנגן שוב הלוך וחזור את אחת מיצוירותיו
של צ'רלי פרקר ושוב הקהל במועדון העלוב הזה מבקש הדרן... ואני
שוב נענה לכך...
מדי כל ערב היא הייתה נוהגת להופיע במועדון ולשיר את אחד
משיריה של אלה פיצג'רלד היא בעלת הקול הצלול שנוטה לעלות
לטונים מחרידים ולעיתים נטה לחרוק בגרונה להתחכך בוושט להנעים
ולהרעיף צליל מחוספס ומענג  .. כשהיא עלתה על הבימה נשימתו של
הקהל נעתקה  .. תחילה הייתה מעניקה את עשר הדקות הראשונות
ללהקה שנראתה כה שולית מול נוכחותה ואז בקצב הדרגתי הייתה
מתנועעת על הבימה וחגה במבטיה החדים על הקהל .. מבטיה היו
מטעים  .. כל מבט שלה שידר לך את התחושה אינטימית ונראה כי היא
מקדישה את עצמה כעת לך ורק לך... ואתה נשבתה בקסמה ... לא מאט
נחשפתי לגברים שחיזרו אחריה פעם אחר פעם .. אך נדירות הפעמים
אשר חיזוריהם נדחו.  כה רבות הייתי מבלה את חמש הדקות לפני
המופע בשלהי היום בעישון הסיגריה השביעית שלי ונחשף לזמרת
המהוללת מתרועעת עם אחד הנגנים בסמטה החשוכה בביטחון שלם שאף
אחד אינו צופה בה  ... בסמטה שרק חתולי הרחוב המשתוקקים לחום
ומעט מזון מתרועעים ונאבקים לשרוד עוד לילה אנחנו הינו זורקים
לטמיון את כל הכבוד שעוד נשאר לנו.

היה זה ליל שימורים.. השמים נתמלאו שחור ....רוחות עזות פלסו
דרכן לכל עבר.. וגיששו בין איבר לאיבר.. גשם עקצץ על השמשה
וברד כירכם את הקרקע..
היום כבר הגיע לקיצו כלפני כארבע שעות  והדלת החלודה של
המועדון כבר ננעלה ואני הייתי בדרכי הביתה.. אך .. לפתע הבחנתי
בה... מדשדשת בין השלוליות .. מפלסת את דרכה בעוד אמרות התחרה
של שמלתה גמעו ממי גשמים... היא נעה בפזיזות ובכמעט שלא הבחינה
במכוניתי נעה לעברה.. צפרתי לעברה כשלוש פעמים.. איני יודע
מדוע התפניתי למצוקתה וכי מאז ומעולם חשתי שהיא חייה בעולם
אפוף שיממון.. אך בראותי את אותה גברת  נצטמקת תחת זרועותיו של
המטר האימתני ליבי נכמר....
צפצופיו של הצופר התפשטו והחלו לצרוב באוזניה ובבהלה גבה הזדקר
כאשר הבחינה במכונית שהתייצבה מולה.. שאגה "מנובל!"... והחדירה
מבט רושף מזעם.. ואני כתגובה פתחתי את דלתה של המכונית ובשאר
כוחותיי השבתי "כנסי לרכב מיד!".. והיא בהשתאות נשתתקה.. הגשם
הקולח התדפק בחוזקה על זגוגית חלון מכוניתי  ופני נראו כדמות
מעורטלת.. כאשר פתחתי את הדלת במהרה הסופה פשטה את זרועותיה
לפנים הרכב בעודה מגששת בכל דבר הנקרה בדרכה .. "כנסי.. כנסי
במהרה "אמרתי.. לרגע לא זעה ממקומה אך לאחר שזיהתה אותי גופה
התרכך קלות והיא חדרה בחיפזון לרכב.. "שלום" אמרה בעוד אנקה
נפרקת מגרונה... "אנכי כבר שעות תרה אחר מחסה להסתתר תחתו עד
שהגשם יחלש וכי גרה רחוק מכאן"... "וכיצד שבה עלמתי למעונה כל
ימות השנה"? שאלתיה בקרטוב של ציניות .. "בנסיעה במונית אך אזל
כספי עד תום" אמרה.. גלי קור פשטו ברכב והיא פכרה את ידיה..
"וכי היכן את מתגוררת  ?" שאלתי "כאשר אמר לך פנה שמאלה עשה
זאת" ענתה "ובכן כך אעשה" אמרתי .. היא הסירה את סריג הצמר שעל
ראשה ושערותיה הפתלתלות התבדרו על כתפיה הגרומות... מחלפות
שערותיה המסולסלות נראו לפתע כאשכולות ענבים הראויים לבצירה...
היא החדירה בי מבט שוקק ולרגע הבחנתי בעיניה הכלות ובבואתי
משתקפת דרך צלילותן  של זוג אבני ספיר מלוטשות...ושאלה "היכן
אתה גר?" ... הגענו לנבכי רח' 35 כאשר שדרת שקמים ענפה חולפת
מעל ראשינו ... "עצור!" הוסיפה לדבריה.. בלמתי על הדוושות בעוד
נתז מים הנראה כנחשול נתז לכל עבר. "זהו בניין מגורי".. אמרה
..היא הפנתה את גופה הסגוף לעבר הדלת אחזה בידית ולפתע השיבה
מבט ואמרה בעוד נהרה פשטה על פניה "על אף השעה המאוחרת רוצה
אני להציע לך את ביתי הלילה" ... עורה בהק וצווארה הזדקר
כאנפה... ואמנם מדוע לא אצטרף אל העלמה חשבתי .. הרי בטני צבה
לשוני ממוללת שאריות בשר נע שהתבצרו בין שיני ומולי ניצב קורבן
שאוכל למוץ את לשדו.. "כמובן שאענה להזמנתך" השבתי בעליצות
...
רגלי כיתתו בעקבותיה.  כל אימת ואימת שנעה חשתי תאווה לפרוק את
רעבוני עליה ולבצוע את צווארה בשיני.. הגענו לדירתה לא הספקתי
לפצות את פי ... ומצאתי עצמי בחדר השינה שלה...
הרפפות בחדרה נותרו פתוחות ואלומות אור פנסי הרחוב חדרו דרכן
והאירו את החדר קלות.. היא החלה חושפת את מערומיה חולצת את
שדיה באיטיות.. וכאשר כילתה נשכבה כגוויה על המיטה התקרבתי
לעברה .. חגתי סביבה באיטיות כל אימת בוחן את הגופה.. והיא ..
שפתיה המדובללות נראו כתאנים בשלות... ואני נזכרתי כמה אוהב
אני לרנות תאנים.. אך עיניה המדבבות נראו כעיניו של שה תמים
וצוואר האנפה נראה לפתע כצווארו.. של.. של עוף המועמד לשחיטה!!
היא רצתה לבצע מעשי עגבים ואני רציתי למוץ מדמה.. "וכי לא נאמר
לך לא להיעתר לכל זר?".. אמרתי... ולפני שהספיקה להשיב השחזתי
את ניבי בלשוני וקירבתי לצווארה ולפני שהספקתי לסכור את פיה
היא צעקה ערפדדד!!!!....