אני יושב לי בהרים
עם הרוח הנושבת
עטוף לי בבדידות ובדממה
הכוכבים זורחים
והדממה פה משקרת
רק הרוח מביאה קולות של קרב
כמו הירח במרום
גם אנחנו מצולקים
ופצעים טריים שמתווספים כל יום
מול הקבר הטרי
הרוח כבר לא נושבת
והדממה נשברת לקול היגון
ובארץ לא בוכים
כשלוקחים ת'נעורים
אנחנו ממזמן כבר לא תמימים
.
| 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.